פרויקטים של מדע אזרחי המזמינים השתתפות תלמידים

למה החמציצים, שהם צמח פולש בארץ, החלו להתרבות כל כך מהר בשנים האחרונות? איך זה משפיע על מגוון המינים בסביבתם? האם החמציצים בארץ התחילו להתרבות באמצעות רבייה מינית כמו במדינות אחרות? פרוייקט תעלומת החמציצים מנסה יחד אתכם לענות על השאלות שעומדות בחזית המדע בתחום האקולוגיה והבוטניקה. עם פרוטוקול מחקר יחסית פשוט, שלא דורש ציוד מיוחד, נדגום ונדווח תצפיות, ונעמיק בעיסוק במגוון המינים, רבייה וגטטיבית ומינית, ו... אפילו בחוקי ניוטון!

הגניזה הקהירית היא אוסף של מעל 300,000 פרגמטים שמקורם בעליית הגג של בית הכנסת אבן עזרא בקהיר בה הקהילה היהודית גנזה את כתביה בין המאות ה-11-19. בין המסמכים שהתגלו בגניזה ספרי וכתבי קודש שבלו וכתבי חול - כתבי בית דין, אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ועוד.
הגניזה היא אחד המקורות המרכזיים לחקר התרבות, חיי הדת, החברה, הכלכלה והפוליטיקה של יהודי אגן הים התיכון ושכניהם. הנגשתם של חומרי הגניזה הקהירית למחקר באמצעות גיוס הציבור הרחב לסייע בתעתוקם על ידי מיזם "סופרי הגניזה הקהירית" מסייעת בפענוח המגוון העצום של המסמכים ויכולה לשנות את פני המחקר ולהעשיר את הידע ההיסטורי שלנו.
סביב המיזם פותח רצף פעילויות המתקשר לתכנית הלימודים בהיסטוריה לתלמידי חט"ב וחט"ע ומכוון להשגת המטרות הפדגוגיות של הוראת התחום ולשאיפה לפתח מיומנויות חקר וחשיבה היסטורית בקרב תלמידים. עבור התלמידים זוהי הזדמנות להתנסות בעבודתו של ההיסטוריון - לתעתק ולנתח מקורות היסטוריים ראשוניים, לשאול שאלות מחקר, לתכנן ולבצע חקר עצמאי ועוד. ההשתתפות היא הזדמנות לתלמידים לתרום למחקר ונועדה ליצור שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים והיסטוריונים. הרצף מתוכנן כך שיספק למורים חומרים ומערכי שיעור מובנים ויאפשר להם למצוא בתוכו מרחב פעולה להכנסת שינויים הנובעים מאילוצי זמן ומערכת וכן מהעדפותיהם המקצועיות והפדגוגיות.

פרויקט מדע אזרחי זה מזמין אתכם...לישון! ובהזדמנות הזו גם לחקור את דפוסי השינה שלכם! בפרויקט: "שינה – שליש מהחיים" התלמידים יכירו את עולם השינה, יאספו מידע על הרגלי השינה שלהם ושל משפחתם ויתנסו בחקר הנתונים שאספו. על בסיס הנתונים התלמידים יחקרו את השפעת הרגלי השינה על התפקוד היום יומי שלהם. אנו קוראים לכם לקחת חלק במיפוי נוף השינה של ילדי ישראל בחברה המודרנית מרובת המסכים והאור המלאכותי....ולעזור למדע לפתור את אחת החידות הגדולות...למה אנחנו ישנים?

הנגשת המרחב עבור אנשים עם לקות-ראייה מאפשרת להם למצוא את דרכם ולנוע בה בבטחה. אך מהי הדרך הטובה ביותר? בדרך כלל אנשים בוחרים בדרך הקצרה ביותר מבחינת מרחק וזמן כדי להגיע ממקום אחד למקום אחר, אך אנשים עם לקות-ראייה צריכים לקחת בחשבון גורמים נוספים. לדוגמה, אם יש בדרך מדרגות או גדר.
מחקר מדע אזרחי בתחום המיפוי והגאו-אינפורמציה יאפשר תכנון מסלולי הליכה מותאמים לאוכלוסייה עם לקות-ראייה, באמצעות תוכנה שפותחה על ידי המדענים לחישוב ואיתור המסלולים הבטוחים. התלמידים ישתתפו במיפוי השתתפותי ויאספו מידע גאוגרפי באמצעות אפליקציה בטלפון החכם שיאפשר את חישוב המסלולים המיטביים. נתוני המיפוי שיאספו, יעלו בפלטפורמהOpenStreetMap ויתרמו למחקר המדעי ולחברה.
המיפוי הוא חלק מתכנית "סימני דרך למרחב נגיש" המעוצבת ומותאמת בשיתוף המורים לכיתתם. התכנית כוללת פעילויות מגוונות אשר נועדו לפתח ערכים חברתיים ולקדם ידע ומיומנויות גאוגרפיים, חשיבה מרחבית ואזרחות פעילה של התלמידים המשתתפים בה.
ניתן לשלב את התכנית בלימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, כחלק מתכנית לתרומה למעורבות חברתית קהילתית, במסגרת שעורי חינוך ואף להתאים לתחומים נוספים.

המכון הביולוגי בחיפה מוביל פרויקט לניטור מפגעים ונקודות משיכה לחיות בר בחיפה והסביבה. בפרט, מתקיים ניטור חזירי בר בדגש על אימהות וגורים וחקר השאלה מה משפיע על שרידות הגורים.

צפיפות הבנייה בישראל והשימושים הרבים שבני האדם עושים בקרקע (חקלאות, תעשייה ועוד) אינם משאירים מקום מחייה רב לחיות הבר. מחקרים האוספים מידע על מצב חיות הבר באזורים בנויים וסביבם יכולים להשפיע על ניהול תכנוני נכון של משאבי הקרקע, הלוקח בחשבון את צרכיהם של בעלי החיים. האקולוג אסף בן דוד מבקש להקים רשת של סוקרי טבע אזרחיים, ובכללם תלמידים, שיאספו מידע אודות נוכחותם של יונקים קטנים (מכרסמים, טורפים קטנים). המידע שיאסף ילמד את האזרחים והמדענים אודות עושר ושפע המינים הקיים בסביבה. איסוף המידע מתבצע בשיטה שאינה פולשנית, אינה מזיקה לחיות, וקלה מאוד ליישום - פיזור של פלטות המתעדות את עקבות היונקים.

כולנו מכירים את המדוזות כיצורים שמפריעים לנו להתרחץ בים, אך מה עוד ידוע לנו עליהן? פרט להיותן מטרד למתרחצים בים, למדוזות יש השפעות שליליות נוספות על הפעילות הימית של בני האדם, אך יש להן גם תפקיד חשוב במערכת האקולוגית ותועלות מפתיעות. מחקרים מדעיים גילו פרטים רבים על מחזור החיים שלהן, אורח חייהן ואופן נדידתן, אך פרטים רבים נוספים אינם ידועים כלל: כמה זמן חיות מדוזות ומה קצב הגידול שלהן? כיצד נוצרים הנחילים שלהן? איך אפשר לחזות את הגעתן לחופים? פרויקט "מדוזות בעם" פועל כבר כמה שנים לאיסוף דיווחים על מדוזות מאזרחים, על מנת לענות על שאלות אלו ועוד, וכדי לספק מפה עדכנית של נוכחות מדוזות לכלל התושבים. תלמידים ואזרחים מוזמנים ללמוד אודותיהן ולשלוח דיווחים באתר ובאפליקציה הייעודית.

בעקבות שינויי האקלים, שימוש בחומרי הדברה בשטחי חקלאות וצמצום השטחים הפתוחים, נצפית ירידה משמעותית ומדאיגה במספר הדבורים בארץ ובעולם, תופעה שקיבלה כינויים כגון "קריסת הכוורות" ו"משבר הדבורים העולמי". לירידה זו השלכות משמעותיות על שירותי ההאבקה של המערכות האקולוגיות, החיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי והקיום האנושי. חלק גדול מהאבקה זו מבוצע על ידי דבורי דבש ודבורי בר, אשר תורמות לשמירה על בריאות המערכות האקולוגיות ובתי הגידול שעליהם מסתמכים יצורים רבים אחרים, בכללם האדם. לפיכך, יש צורך בלימוד והבנת חשיבותן של הדבורים למערכת האקולוגית, ובחינת האפשרויות העומדות בפנינו לתמיכה בדבורים וברווחתן.
תוכנית החקר "אפקט הדבורה" פותחה ברמת הנדיב מתוך מטרה לקדם מודעות לחשיבות הדבורים ולעודד מעורבות ופעולה למענן. התוכנית משלבת חקר אקולוגי בסביבה הקרובה ומעודדת חשיבה סקרנית וסביבתית. זוהי תוכנית חקר סוציו-אקולוגי, העושה שימוש בכלים של "מדע אזרחי" המאפשרים לתלמידים לקחת חלק פעיל באיסוף מידע ונתונים על פעילות דבורים, ובכך מסייעים למחקרים בנושא זה. התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ה'-ט', בהפעלת מורה מוביל (בהנחיה והדרכה של צוות התוכנית מרמת הנדיב) ובליווי אקדמי של ד"ר יעל מנדליק מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה (רחובות)- אקולוגית וחוקרת דבורים.

התמעטות השטחים הפתוחים ושינויים בסביבת החיים של הציפורים משפיעים על מספר ומיני הציפורים בסביבת האדם. ספירת הציפורים הגדולה, המתרחשת פעם בשנה במהלך החורף, מספקת מידע בעל ערך למדענים, לצפרים ולכלל הציבור. המידע שמתקבל מאפשר למומחים ללמוד על מצב אוכלוסיות הציפורים בכדי שניתן יהיה לשמור עליהן. בתי ספר מוזמנים לשלב את ספירת הציפורים כחלק מתוכנית חינוכית בנושא ציפורים ושמירת טבע. ישנה אפשרות לאסוף נתונים ברמה בית ספרית ולעבדם באופנים שונים, למשל, השוואה בין אזורים שונים בבית הספר או לאורך מספר שנים, או השוואה לספירה הארצית. לרשות בתי ספר עומדים משאבים פדגוגיים רבים בנושא.

פרפרים הם סמן ביולוגי יעיל לזיהוי שינויים במערכת האקולוגית - מעקב אחר מצב אוכלוסיות הפרפרים יכול ללמד אותנו רבות על מצבה של המערכת האקולוגית כולה. פרפרים הם קלים לצפייה, לזיהוי ולניטור, ולכן ספירת הפרפרים הגדולה, המתרחשת פעם בשנה בתקופת האביב, מתאימה לכל גיל ולכל חובב טבע. לרשות בתי ספר עומדים חומרי למידה, מערכי שיעור, הוראות לעריכת ושליחת תצפיות, ועוד. תוצאות הספירה זמינים לכל.

בנוסף, לתלמידים מגמת ביולוגיה מוצע לבצע ביוחקר בנושא ניטור פרפרים. נושא הביוחקר יותאם למקום המגורים של התלמיד/ה, ויכול להתייחס, לדוגמה, לחקר מחזור החיים של פרפר אשר המידע עליו מועט, למעקב אחרי אוכלוסיית פרפרים בבית גידול מסוים, או לניתוח ההשפעות הסביבתיות עליו בהשוואה לבית גידול אחר.

בדומה לספירת הציפורים הגדולה (ראו פרויקט בעמוד זה), גם פרויקט זה שואף לאסוף מידע אודות אוכלוסיות ציפורים - במטרה להבין יותר טוב את השינויים העוברים על אוכלוסיות אלו עקב הקירבה לבני אדם, ולתמוך בשימורן. שיטת הניטור בפרויקט שונה וייחודית - המעקב אחר הציפורים נעשה באמצעות הקלטת ציוצים וזיהוי מין הציפור על פי קולה. איסוף הנתונים מתרחש פעמיים בשנה - בסתיו ובאביב. דרך פרויקט זה התלמידים יכולים להתוודע לעולם העשיר של ציוצי ציפורים תוך חיבור למושגים מעולם המוסיקה - מקצב, תדר וטוהר הצליל.

הפרויקט עוסק במיפוי ושימור זני מורשת של עצי פרי מראשית המהפכה הגלובלית של המינים. החקר כולל מיפוי איכויות הפרי והעץ, איסוף חומר ריבוי, בניית פרוטוקול ריבוי ושתילה בבוסתני מקלט.

פרויקט תצפיטבע מבוסס באופן בלעדי על תצפיות אזרחים ואוסף מידע על המגוון הביולוגי הנמצא ברמת הגולן. הכמות הגדולה של הנתונים הנאספים בפרויקט מהווה כר נרחב לחקר ומחקר ע"י מדענים ואזרחים כאחד. לרשות בתי הספר עומדים מערכי שיעור שנוסו ודוייקו לאורך זמן, הפעלות מגיל הגן עד יב', סיוע והנחיה בבנייה והביצוע של המחקר בדגש על עיבוד הנתונים.

הסיסים הן ציפורים נודדות מיוחדות במינן שמספרן בעולם הולך ומתמעט. לסיסים נאמנות בלתי מתפשרת למקום הקינון, והם תמיד יעדיפו לחזור לקנן בקן אותו הם מכירים, או יתפשרו על סביבתו הקרובה. תנופת הבניה העוברת על מרכזי האוכלוסייה בארץ ובעולם פגעה קשות בקיני הסיסים ובהיעדר מקומות קינון מספרם הולך ויורד באופן דראסטי. ברוב מדינות אירופה הוכרזה הציפור הזו כמוגנת והארגונים לאיכות הסביבה החלו לשקם את אפשרויות הקינון שלה, במטרה לשמור ולשמר את הציפור המופלאה הזו. עמותת ידידי הסיסים פועלת למען מטרה זו בערים ברחבי הארץ.

עבודות גמר במדע אזרחי בנושאים שונים: כלבים / חתולים / כל חיה אחרת והשפעת מגנטיות כדור הארץ, לטרליזציה בחיות שונות, שקיות תה, זיהום אור ועשים.