תעלומת החמציצים
למה החמציצים, שהם צמח פולש בארץ, החלו להתרבות כל כך מהר בשנים האחרונות?
איך זה משפיע על מגוון המינים בסביבתם? האם החמציצים בארץ התחילו להתרבות באמצעות רבייה מינית כמו במדינות אחרות?
פרוייקט תעלומת החמציצים מנסה יחד אתכם לענות על השאלות שעומדות בחזית המדע בתחום האקולוגיה והבוטניקה.
עם פרוטוקול מחקר יחסית פשוט, שלא דורש ציוד מיוחד, נדגום ונדווח תצפיות, ונעמיק בעיסוק במגוון המינים, רבייה וגטטיבית ומינית, ו... אפילו בחוקי ניוטון!
בואו לחקור איתנו את החמציצים - צמח שיש לו גם טעם, גם צורת עלים יפהפיה וגם צבע צהבהב שמופיע ממש בחצר בית הספר שלכם!
מי אתה? חמציץ נטוי!
החמציץ הנטוי (Oxalis pes-caprae) מוכר לרבים כאחד הצמחים הפולשים בישראל, שמתפשט במהירות בשטחים מעובדים ובשמורות טבע. הוא מכסה במהירות שטחים נרחבים ומפריע לנביטה וצמיחה של מיני הצומח המקומיים. למין זה יש מנגנון שמנע עד כה, ככל הידוע לנו, יצירה של זרעים והרבייה שלו חלה על ידי פקעיות הניתקות מצמח האם. הפקעיות נעות בקרקע למרחקים קצרים, באמצעות שורשים מתכווצים, ומופצות למרחקים גדולים יותר ע"י בני-אדם ועל ידי חולדים (Galil, 1968).
לאחרונה, על חשד כי החמציצים החלו להתרבות בדרך רבייה מינית. המשמעות לכך היא כי קיים טיפוס חמצי נוסף שהגיע לארץ וכדי לבדוק זאת אנחנו צריכים אתכם!
אז מה עושים?
בודקים את צורת האבקנים של החמציץ, מסווגים ומדווחים!
נשתמש בפלטפורפמה iNaturalist לצורך דיווח פשוט ונגיש:
למי זה מתאים?
בעיקר לתלמידי חטיבת הביניים, בדגש על כיתות ח'. ניתן להתאים גם ליסודי ותיכון.
מה צריך?
1. סקרנות!
2. סקירת סביבת המגורים / בית הספר לוודא שיש חמציצים.
3. הורדת אפליקציית iNaturalist לנייד.
איך זה משתלב עם תכנית הלימודים?
להתאמת פרוייקט תעלומת החמציצים לתכנית הלימודים בכיתות ה'-י'.
להרחבה והעמקה:
- כיצד החמציץ "מנצל" את חוקי ניוטון לצורך הישרדותו ומשתמש במנגנון 'קטיעה עצמית' (אוטוטומיה) לצורך הישרדותו
- פעילויות חקר נוספות על מבנה הצמח, תנאי סביבה המשפיעים על פריחתו, איסוף וניתוח נתונים.
למידע נוסף:
מצגת מידע על הפרוייקט.